שפתיה של מעין

 לפעמים המציאות עולה על כל דמיון. הסיפור הינו אמיתי בשינוי פרטים קטנים כדי למנוע את זיהוי הדמויות.

את מעין הכרתי דרך פייסבוק. היא הייתה בחורה בת 22, סטודנטית באוניברסיטה. מהר מאוד עברנו למסנג'ר ובילינו שעות על גבי שעות בשיחות נפש. ניסיתי להתחיל איתה, כמובן, אבל היא אמרה שהיא בשנתה הראשונה ללימודים ולא מוכנה למערכת יחסים כי בשביל מערכת יחסים צריך זמן והשקעה, והיא רוצה להשקיע את כל זמנה בלימודים. היה לי חבל על כך, כי מעין הייתה בחורה ממש נחמדה ופילפלית, הייתה ביננו כימיה טובה, אבל "לא" זה "לא", והמשכתי הלאה.
 
יום אחד מעין פנתה אליי בבקשה קצת חריגה.

"יש לי בקשה לא שגרתית אליך. אתה מוכן לשמוע?"

"כן, בטח, מה שתרצי."

"אתה מצייר, נכון?"

"מצייר... בערך. אפשר לומר שכן."

"הממ... אני רוצה שתצייר אותי בעירום."

כשבחורה כמו מעין רוצה להתפשט מולך, לא אומרים לה לא, אך הייתי חייב להיות שלם עם עצמי ואמרתי לה שאני אף פעם לא ציירתי בן אדם חי, אלא רק מתמונות. התשובה שלה הייתה שהיא מוכנה לנסות, ואם מעין מוכנה לנסות, אז גם אני. קבענו להיפגש עוד שבועיים לסשן.

השעה הייתה אחת בלילה ואני שוטטתי באינטרנט כהרגלי בשעות אלה. מעין התחברה למסנג'ר ושלחה הודעה:

"משעמם לי."

"אהה, גם לי קצת. מה קורה?"

"השותפות שלי נסעו להורים ואני נשארתי פה לבד, ואני לא מצליחה להירדם."

שותפות נסעו? משעמם לה? הגלגלים בראשי התחילו להסתובב בחריקה חרישית.

"אז בא לך אולי לראות סרט?"

"כן, למה לא. בוא אליי."

"סבבה, אני רק מתקלח ובא."

"שמע, אבל חשוב לי שתבין משהו. אנחנו אך ורק הולכים לראות סרט. שיהיה ברור שלא יהיה שום דבר מעבר לכך, שלא יהיו לך ציפיות."

כמו שאומרים, "לא זה לא", ולכן אמרתי:

"אוקיי, כמובן. איפה את גרה?"

מסתבר שמעין גרה במרחק 10 דקות הליכה ממני. התקלחתי, התגלחתי והלכתי אליה, לא לפני שלקחתי איתי שני קונדומים. אני אומנם לא הולך ליזום שום דבר כי הבחורה הבהירה את עצמה בצורה חד משמעית, אבל אם היא תשנה את דעתה ותרצה להזיז עניינים - אני רוצה להיות מוכן.

דפקתי על הדלת והיא נפתחה. בפתח הדלת עמדה בחורה שחומה עם רגליים חטובות שלבשה בייבי דול ורוד. לא לזה ציפיתי, אבל משהו בפנים אמר לי שזה היה רעיון טוב להביא את שני הקונדומים.

"היי מעין. מה קורה?"

"הכל בסדר. בוא, כנס."

נשיקה על הלחי ואני בתוך הדירה. מבט מהיר הראה שבסלון אין טלויזיה.

"איפה רואים את הסרט?"

"בחדר שלי, בוא."

באתי. בחדר היה שולחן כתיבה עם לפטופ עליו, מיטה זוגית וארון בגדים ענק. תמונות בכל מקום, איפור, בובות פרוותיות – חדר בנות טיפוסי.

מעין לקחה את הלפטופ והתיישבה על המיטה. הסתכלתי עליה, והיא אמרה לי:

"בוא, למה אתה מחכה?"

הורדתי את נעליי והתיישבתי לידה. היא מיד התקרבה אליי, רגלה השמאלית נצמדה לרגלי הימנית, והיא שמה את הלפטופ על הרגליים שלנו.

"איזה סרט אתה רוצה לראות?"

לא היה כזה איכפת לי, אז היא בחרה סרט והתחלנו לצפות בו דרך אתר בו רואים סרטים. אכלנו פופקורן וזרקנו הערות פה ושם. היה כיף.

לפתע מעין עצרה את הסרט ואמרה שהיא עייפה. הייתי טיפה מופתע, אז קמתי מהמיטה והתחלתי לנעול את נעליי.

"מתי אתה צריך לקום מחר?", שאלה.

הופתעתי קצת מהשאלה. "יש לי זמן, למה?"

"רוצה להישאר לישון?"

ברור שאני רוצה להישאר לישון!

"אההה, נראה לי שכן."

התפשטתי ונשארתי רק בבוקסר. נכנסתי למיטה ונשכבתי לידה.

"תכפת אותי..."

כפיות? אני אוהב כפיות.

ניסיתי להיות מאוד זהיר ולא לגעת במקומות אסטרטגיים, אבל למעין היו תוכניות אחרות. היא הצמידה את התחת המדהים שלה למפשעה שלי ושמה את ידי הימנית על שדיה. הייתי טיפה המום כי מצד אחד הבחורה אמרה שאין מצב שיקרה משהו, מצד שני כל המעשים שלה הצביעו על זה שהיא כנראה ממש רוצה שאני אזיין אותה.

ככה נרדמנו. בערך. יותר נכון, היא נרדמה. אני נשארתי ער כי פשוט לא יכולתי להירדם. הקשבתי לנשימותיה השקטות והעמוקות ואמרתי לעצמי שאני אצא ממש אידיוט אם לא יקרה פה שום דבר. נמשכתי אליה, היא סיקרנה אותי. לאט לאט הזזתי את ידי מטה, כלפי הבטן שלה, החלקתי מתחת לבייבי דול ועליתי למעלה. הרגשתי את שדיה הכבדים בקצה אצבעותיי. העור שלה היה חלק, רך ונעים. האצבעות שלי זחלו מעלה עד שהשד שלה היה לגמרי בידי, כמה שזה היה אפשרי.

נישקתי אותה קלות על הצוואר, הרחתי את שיערה. היה לה ריח מטריף, נקי, סקסי. ניסיתי לסובב אותה טיפה אליי כדי שאוכל לנשק את שפתיה המלאות, אבל היא מילמלה שהיא ממש עייפה. החזרתי את ידי לשדיה ונרדמתי.

התעוררתי מוקדם בבוקר, יחד עם השמש שהתעוררה משנתה ועלתה מעל קו האופק. מעין עדיין שכבה מכופתת בתוכי, ונשמה עמוקות. הקשבתי לה מספר דקות, היא הייתה כל כך שלווה, כל כך נעימה וחמימה. התחלתי ללטף את הגב שלה ואת מותניה, עם הפסקות קצרות, מקווה שהיא תתעורר.

לאחר כמה דקות שמתי לב שהנשימה שלה כבר לא עמוקה ורגועה כפי שהייתה. נדמה שהיא התעוררה.

"בוקר טוב", אמרתי.

"בוקר...", מילמלה בקול ישנוני. שום שריר בגופה לא זז, היא המשיכה לשכב כמו ששכבה עד עכשיו.

היד שלי גיששה על עור גבה עד שהגיעה לקו המכנס הקצרצר שהיא לבשה. החלקתי את ידי פנימה והתחלתי ללטף את התחת שלה, תוך שאני תופס אותו קלות מדי פעם. הקימורים שלה היו מושלמים.
הכנסתי את ידי לתחתוניה וגיששתי את דרכי לעבר מערת הקסמים שלה. היא הייתה רטובה מאוד והתחלתי לעסות את הדגדגן שנעשה קצת יותר קשה מרגע לרגע. אצבעותי נרטבו לגמרי והחלקתי פנימה, בין שפתיה החושניות. שמעתי אותה נאנחת קלות, לא יכולה יותר להעמיד פנים שהיא ישנה או לא שמה לב. המשכתי לגרות את הדגדגן שלה, עם שתי אצבעות, פעם עושה תנועות סיבוביות, פעם פותח את האצבעות קלות ומפעיל לחץ קל על התות הקסום משני הצדדים.

היא לא יכלה להתאפק יותר והסתובבה אליי. כעת היא שכבה על הגב שלה, רגליה פסוקות, ידי בתוך התחתונים שלה. שיחררתי את ידי והרמתי את החולצה שלה. אור השמש האיר את השדיים הכי יפים שראיתי עד כה, גדולים, עומדים יפה, מלאים, עגולים. השמש שיחקה משחק אור וצל על שדיה והחלטתי להצטרף למשחק. נישקתי אותם, התחלתי מלמטה, מרים קלות, ממשיך למעלה, מסביב לפיטמה ולבסוף לקחתי את הפיטמה לפה שלי ומצצתי אותה בהתחלה ביניקה קלה, מגביר את הקצב, מגרה את הפטמה עם הלשון שלי, נושך אותה טיפה.

מעין הוציאה גניחות קטנות וקימרה את גבה. התחלתי לנשק את הצוואר שלה והיא הרימה את הסנטר, חושפת צוואר ארוך, שחום וחושני, בעל צורה מוגדרת ועור מגרה. נישקתי את הצוואר שלה, את הלסת שלה, מאבד את עצמי, אבל כאשר ניסיתי לנשק את שפתיה, היא סובבה את ראשה. לא הבנתי את פשר הדבר, אז שאלתי.

"זה קצת מסובך, אבל אני לא מתנשקת עם גברים שאני לא יוצאת איתם", אמרה.

התבאסתי, זה לא היה לי ברור, אבל באותו רגע הייתי חרמן מכדי לחשוב על המשפט הזה לעומק. ידה גלשה לתוך התחתונים שלי ואחזה את הזין שלי שנהיה כבר קשה. היא ליטפה אותו, החזיקה את הביצים שלי והבנתי שאני לא רוצה להתאפק יותר.

הורדתי לה את החולצה שהייתה כבר חצי למעלה. לאחר מכן הורדתי בבת אחת גם את מכנס הבייבי דול שלה יחד עם התחתונים. הנה, היא שכבה מולי, השלמות במיטבה. פניה היפות, עינייה מסתכלות עליי, שפתייה החושניות שאת טעמם לא טעמתי, שדיה, הבטן החטובה, רגליה הארוכות – הכל היה שם מולי, שלי לרגע קטן של אושר.

"הבאת קונדום?", שאלה.

לא ידעתי מה לענות. מצד אחד לא הייתי אמור להביא קונדום, מצד שני להגיד "לא" במצב כזה זה הדבר הכי מטומטם שיכולתי לעשות. אמרתי שיש לי קונדום. הוצאתי אותו ושמתי אותו על הזין שלי – זה לא היה קשה בכלל כי הוא עמד כמו שלא עמד המון זמן, אל מול היפיפיה שהייתה שרויה על מיטה מולי.

הרמתי את רגליה ונישקתי אותן תוך שאני חודר לתוכה. היא גנחה והרגשתי אותה מתהדקת סביב הזין שלי. שמתי את רגליה על כתפיי.

היא תפסה את הסדין, בדיוק כמו שרואים בסרטים, ומשכה אותו מרוב שנהנתה. הפה שלה נפתח והעיניים שלה היו עצומות. היא זרקה את הראש שלה אחורה, חושפת את הצוואר, מקמרת את הגב, גונחת.

לאחר מכן התחלפנו. נשכבתי על הגב והיא עלתה עליי. שמתי את ידיי על התחת שלה והרגשתי אותה נעה על הזין שלי, למטה ולמעלה, כל שריר. הבחורה ידעה איך לזוז, בחיים לא נתקלתי בבחורה שידעה לזוז ככה במיטה. מעין התכופפה אליי, שדיה נמצאים מול פניי, קופצים בהרמוניה מושלמת, התחת שלה עולה ויורד בקצב תשוקה הולך ומתגבר. היא גנחה חזק יותר וחזק יותר עד שהרגשתי את כל גופה רועד והיא נפלה עליי, מותשת.

נתתי לה דקה להתאושש ושאלתי, "דוגי?"

היא הסכימה.

גיליתי שאין זווית בה מעין לא נראית טוב. התחת שלה היה קטן ועגלגל, מותניה צרים ושיערה המתולתל נופל על הגב ומטה. תפסתי את מותניה, מושך אותה בחוזקה אליי, עליי, ושכחתי את עצמי בשיכרון חושים.

לאחר מכן אכלנו ארוחת בוקר שהיא הכינה ודיברנו על כוס תה. היא סיפרה לי שהיא עובדת בזמנה הפנוי כדוגמנית ציור בעירום. "בצדק", אמרתי לה, מחייך.

התחבקנו ויצאתי מביתה. "נדבר", אמרתי לה. "נדבר", חייכה.

לאחר כעשר דקות הגעתי הביתה ורציתי לשלוח לה הודעה שממש נהנתי ושהייתי שמח להזמין אותה לארוחת ערב מושקעת שאני רוצה לבשל במיוחד בשבילה.

גיליתי שבעשר דקות שלקח לי להגיע מביתה לביתי, היא מחקה אותי מפייסבוק ומסנג'ר. לא היה לי ברור למה. כאשר התקשרתי אליה בערב, היא סיננה אותי ולא ענתה לסמס ששלחתי.

הפעם הבאה שראיתי אותה הייתה כעבור שבוע, מפזזת עם בחור אחר במועדון הקרוב לאוניברסיטה. רצה הגורל וראיתי אותה גם למחרת בבוקר, הולכת עם אותו הבחור לתחנת אוטובוס, יד ביד.

עד עכשיו לא הבנתי למה היא סיננה אותי, למה לא הסבירה את עצמה. מעין הייתה תעלומה בעיניי ונשארה כזאת עד עצם היום הזה.

אני לא מצטער על שום דבר שקרה באותו לילה, חוץ מדבר אחד. אני מצטער שלא יצא לי לטעום את שפתיה של מעין.