ניבזי גרוע שכמוני

מה מלכתי עושה עם ניבזי שכמוני? אני לא מסוגל למלא אחר ההוראות הכי פשוטות, אני מדבר כשאין לי רשות, ולפעמים אני מביע רצונות משלי. אני יודע שאסור לי, אבל אני כל כך רוצה להיות בין הרגליים שלה, להריח. אני יודע שהיא תנזוף בי על הבקשה, אבל התחושה של הראש שלי שם, בין הרגליים שלה, היא כל כך טובה. אני מרגיש בשמיים. החמימות שלה, הריח שלה. אז אני מבקש. אולי הפעם היא תסכים, אולי אני פשוט אוהב את תשומת הלב, אפילו כשהיא נוזפת בי. כי גם כשהיא נוזפת בי, אני יודע שהיא עושה את זה בגלל שאכפת לה ממני. היא מבזבזת את הזמן שלה על ניבזי שכמוני, כזה עבד גרוע, ובחוכמתה האינסופית, הופכת אותי לניבזי טוב יותר.

למלכתי מגיע הכי טוב. ולניבזי שלה, אסור להיות סתם ניבזי. אני צריך להיות ניבזי חכם, וניבזי שיכול לזיין. היא דורשת שאני אקבל ציונים גבוהים. היא אומרת שזה חשוב. היא לא מוכנה שהניבזי שלה יהיה טיפש. היא גם רוצה שהניבזי שלה יזיין. אם הוא לא מסוגל לזיין אחרות, אז לא מגיע לניבזי להיות שם בין הרגליים שלה. אז היא מחליטה את מי אני אזיין, וזה מה שאני צריך לעשות. בלי תירוצים. אבל אני, כניבזי הגרוע שאני, לא מסוגל למלא אחרי ההוראות הכי פשוטות. אני מנסה! אבל זה לא קורה. אני מאכזב את מלכתי, והיא, כבר לא יודעת מה לעשות איתי. היא טוענת שאני מורד. שהיא צריכה לנשל אותי במקום. ואני יודע שהיא צודקת. אני ניבזי עלוב, דפוק! לא מסוגל לזיין כשאומרים לי לזיין! איך אני יכול לחזור אליה בידיים ריקות? באותה מידה הייתה יכול להביא לה סטירה בפנים. ככה היא משקיעה בניבזי שלה, והוא מחזיר לה במרד לא פחות.

אבל מלכתי, היא לא כמו כל אישה אחרת. היא סבלנית עם ניבזי, כמו שהיא חכמה. עם סבלנותה האינסופית היא מענישה אותי. היא מוכנה ללמד אותי לקח, היא לא העיפה אותי לכל הרוחות. העונש אבל, הוא לא סתם עונש. היא יודעת שמכות לא יעשו את העבודה. אפילו קשירה ונטישה לא תעבוד הפעם, לא לא. הפעם, הגיע הזמן לכושי שלה. אם אני לא מסוגל לזיין, אולי אני צריך לראות מישהו שעושה את זה כמו שצריך.

היא קושרת את הידיים והרגליים שלי לעמוד שלה, ומתקשרת אליו. אני במתח, אני לא יודע מה הולך לקרות.
אחרי כמה דקות של פרפרים, אני שומע דפיקות בדלת. הוא הגיע. היא פותחת את הדלת, ומושכת אותו ביד לחדר שאני נמצא בו. היא מורידה את החצאית הקצרה, והתחתונים שלה לברכיים, מפשקת את הרגליים, ומניחה את הידיים על השולחן.
היא אומרת לי "עכשיו אתה תראה מה זה לזיין". הלב שלי נופל למכנסיים. אני לא מאמין שזה הולך לקרות. מישהו אחר הולך לגעת במלכתי המדהימה. אני יודע שזה מגיע לי, אבל זה לא מנחם הרבה.
הוא מסתכל עליי בחיוך ממזרי, מוריד את המכנסיים, וחושף את הזין הענק שלו. הוא נותן לה מכה חזקה בתחת, ותוקע בה את הזין הענק שלו.

הוא מתחיל לזיין אותה בכל הכוח, בעוד שהיא גונחת. אני רואה את התחת שלו זז קדימה ואחורה 5 דקות שלמות, ולי זה נראה כמו נצח. אבל כשהיא הפסיקה אותו, זה היה רק בשביל לעבור לשלב הבא. היא שחררה אותי, השכיבה אותי על הרצפה על הגב, ככה שאני אראה הכל, והפעם אמרה לו שיזיין אותה בתחת. אני רואה את הכלי הענק שלו נכנס לה מאחורה, והנוזלים של שניהם מטפטפים עליי. הסבל הוא נוראי. לראות את מלכתי ככה זה לא משהו שניבזי קטן כמוני יכול להתמודד איתו. היא רואה את הפנים שלי ומחייכת. היא החליטה שהגיע הזמן לשלב האחרון. היא אומרת לי להסתובב, שמה לי מחסום פה, ומחייכת אליי. אני עוצם עיניים חזק, עם הפנים לכיוון הרצפה, ואז, כאב עז מפלח את התחת העדין שלי. הוא מזיין אותי, בעוד שהוא מסתכל על חצי הגוף התחתון העירום של מלכתי. אני מנסה לצרוח, רק שהצרחות נבלעות במחסום הפה. הוא שולף את הכלי שלו החוצה, וגומר לי על הגב.

הוא קם כשהוא צוחק, ויוצא החוצה. אני קם כולי רועד, מושפל, וכואב. אני נותן למלכתי חיבוק גדול ואומר לה תודה. הפעם למדתי להיות אסיר תודה על רוחב הלב שלה. על הנדיבות שלה כשהיא משקיעה בי את הזמן שלה. שהיא נותנת לי לשרת אותה, ומשקיעה ונותנת לי משימות. מעכשיו אני אהיה ניבזי חדש! אני לא אאכזב אותה! אני כל כך מתרגש שמתחילות לרדת לי דמעות. אני יודע שאכפת לה ממני, ומעכשיו היא תראה שגם לי אכפת!

שגיאת הכתיב הנבזית נמצאת מסיבה היסטורית, מאחר והמלכה המדוברת סובלת מדיסלקציה