גודלו של פין: מבט אבולוציוני

גודלו של פין משתנה אבולוציונית במינים מסויימים רק כאשר הנקבות בוחרות עם מי להזדווג, כגון בשימפנזים ובני אדם. דוגמא הפוכה היא זכרים של גורילות, אשר מהווים מונופול ויוצרים הרמון של נקבות. צילום(היה של): Getty Images/Dorling

קורא אנונימי:

למה הנשים כל כך אובססיביות בקשר לגודל הפין? הן רוצות איבר שגודלו עולה על 16 סנטימטרים ומסרבות לגברים מבורכים פחות, כאשר מה שהן באמת צריכות לחפש זה קשר טוב ואהבה, ולא להתייחס לגודל הפין?

קרול עונה:

המקור של ייצר המין הוא מלפני כ60 מליון שנה, בתקופה המזוזואית, כאשר היונקים הראשונים התפתחו. הרבה סקס נעשה מאז, וחלקו הגדול נעשה בעקבות בחירה נשית בין יריבים גבריים. נקבות של פרימאטים (יונקים עליונים) יכולות לחוות אורגזמות מרובות, והועלתה השארה שנקבות דמוי האדם העתיקות חיפשו זכרים שיירצו אותן מינית. דרך מנגנון הברירה המינית, עובדה זאת גרמה לגדילתו של הפין הממוצע ושינתה את צורתו.

היום, גודל הפין של גורילה הוא 3 סנטימטרים, הממוצע של קופי הבונובו או שימפנזים עומד על כ-8 סנטימטרים ואצל בני האדם הגודל הממוצע הוא כ-13 סנטימטרים. לרוב הפרימאטים, כולל שימפנזים, יש עצם הפין והם משיגים זיקפה על ידי כיווץ שרירים. פינם של הגברים התפתח בצורה לא שגרתית והוא עובד על ידי הזרמת דם לפין (Vasocongestion), מה שעושה אותו הרבה יותר גמיש.

הדעה המקובלת כיום היא שהתאמה היחודית הזאת נעשתה דרך בחירת בן הזוג על ידי נקבות, וכאשר האדם העומד (Homo Erectus) הופיע, הפין האנושי היה משמעותית ארוך יותר, עבה יותר וגמיש יותר מאשר הפין של קופים. אחת התאוריות שהועלתה היא שהליכה על שתי רגליים התפתחה בבני אדם כדי לאפשר לגברים להשוויץ בפין החדש, הגדול והגמיש שלהם בפני הנקבות.

עובדה מעניינת היא שבזמן שהפין של בני אדם הוא הגדול ביותר גם יחסית לגודל הגוף וגם בצורה אבסולוטית, האשכים האנושיים לא עומדים בפרופורציה זו. למעשה, על ידי השוואת פרופורציות אפשר ללמוד שהאשכים של קופי הבונובו והשיפנזה גדולים פי שתיים, ואילו האשכים של גורילות קטנים פי 2. למה?

ניתן למצוא התאמה בין שיטת ההזדווגות לבין אנטומיה של איבר המין הזכרי. בקבוצות בהן יש הרבה זכרים ונקבות, הזכרים מתחרים כדי להתרבות עם הנקבות, והרבה פעמים התחרות מתבצעת בתוך המערכת הרוויתית הנקבית. ככל שהזכר מייצר יותר זרע ושופך את הזרע בתוך הנקבה, כך גדול הסיכוי להכניס את הנקבה להריון. נקבות השימפנזה או קופי הבונובו מזדווגות לעיתים קרובות עם מספר זכרים, ואשכים גדולים יותר בהחלט מהווים יתרון.

גורילות שונים לגמרי משימפנזים. הנקבות חיות בהרמונים ולא זוכות לבחור בין זכרים. אומנם לזכר של גורילות יש את הפין והאשכים הקטנים ביותר, אך משקלו העצום (כ200 קילוגרמים), השרירים האימתניים שלו ומזגו הקנאי נותנים לו את האפשרות להדוף מתחרים פוטנציאליים.

גודלם של אשכי בני אדם מצביע על כך שהזרע של הגברים התחרה בתוך הנקבות, אבל כנראה שלא באותה מידה כמו הזרע של השימפנזה. יחד עם זאת, גודלו של הפין האנושי מרמז שגם הגברים הצטרכו לשמור על נקבות מסופקות מינית. הנקבות העתיקות חוו חופש מיני שלא מקובל כיום בתרבות המערבית, וככל הנראה המין האנושי עבר תקופה ארוכה של שליטת נקבות ובחירת בן זוג על ידי הנקבה בלבד.

כאשר משווים בין השיפנזים אשר חיים בחברה נשלטת על ידי זכרים, לעומת קופי הבונובו הנשלטים על ידי נקבות, המין בתפקיד קופי הבונובו משחק תפקיד גדול יותר. נקבות הבונובו עוסקות בפעילות מינית הן עם הזכרים והן עם נקבות אחרות, במיוחד כאשר רמות התוקפנות מתחילות לעלות, דבר אשר גורם לקופי הבונובו להיות מסופקים, רגועים ושוחרי שלום.

נשים עם בחירה אינן "אובססיביות לגבי גודל הפין". נשים מודעות, בדיוק כמו הגברים, שכדי לבנות מערכת יחסים יציבה צריך אמון, תחומי עניין משותפים והיכולת להשאיר את הצד השני מעוניין לאורך זמן. יחד עם זאת, אישה לא צריכה להתעלם מגודלו של הפין - כי היא פשוט לא יכולה. נשים פיתחו עניין בגודלו של הפין, שצורתו וגודלו עוצבו על ידי ברירה מינית לאורך עשרות אלפי שנים. למרות זאת, בני אדם גם ייחודיים על ידי יצירתיותם - אנחנו בעלי יוזמה ודמיון. המוח הנשי יכול להיות מגורה על ידי יצירתיות, ויוזמה מינית יכולה להיות מגרה מאוד, מה שמוסיף סנטימטרים מטאפוריים לאהבת חייה של האישה.

הקטע הופיע במקור בגארדיאן.